תשובות לשאלות ששמענו הרבה:

 

ש: אי אפשר ללמוד את כל זה בבית? למה צריך את התכנית הזו?

ת: אפשר בהחלט ללמוד בבית לבד. למעשה בתכנית לומדים כיצד לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. התוכנית לא מחליפה לימוד עצמי אלא מקנה את הכלים והידע למחקר עצמי. מניסיוננו - הסיכוי שמישהו יצליח לעשות את השינוי מצרכן טכנולוגיה למפתח טכנולוגיה (כלומר "מייקר")  עולה דרסטית ככל שההתחלה מלווה בפחות תסכול ומחסומים. אנחנו כאן כדי לעזור עם כלים שלא תמיד יש בבית, מרחב בו ניתן ליצור בלי למלא את הסלון בשאריות בדיל וקלקר מנוסר, הדרכה ממי שכבר עבר בדרך הזו וקהילה תומכת ומפרגנת.

ש: קצת יקר, לא?
ת: תלוי איך מסתכלים על זה.  הפעילות שלנו מיוחדת מאוד כך שהיא דורשת מדריכים מנוסים ביחס גבוה לכמות המשתתפים, ציוד יקר וחומרים מתכלים רבים. הצפי שלנו שהפעילות תקנה לילדים ערך מוסף יכולות לימוד עצמי לעתיד שאף מורה פרטי לא ייתן.

 

?ש: אני צריך להגיע עד טל-אל? יש סידור שתבואו אלינו ליישוב?
ת: בטל-אל יש סדנה מאובזרת ובטיחותית וכל האמצעים לבצע את הפעילות הזו כך שתצליח להגיע למטרות שהצבנו לנו. אם יש כמה ילדים מאותו יישוב - ניתן לעשות סידור איסוף כך שכל הורה יצטרך לעשות הסעה חזרה הביתה רק פעם עד פעמיים בחודש בלבד. טל-אל נגישה באוטובוס מהמועצה ונשתדל להתאים את שעות הפעילות ללוחות הזמנים של התחבורה הציבורית. בסוד ובלי נדר נגלה שיש תכנון של מייקרספייס נייד בעתיד.

 

ש: ממש מפחיד כל הוראות הבטיחות האלו. כ"כ מסוכן בסדנה?
ת: ככלל הפעילויות מתוכננות לרמת סיכון נמוכה (לא אפסית) בה פציעות אפשריות אך לא מסכנות חיים ואיברים. 
יתכן שהמשתתפים יחוו פציעות כמו נפילה, חתך באצבע, כוייה קלה וכולי, בסיכוי דומה לקבל את אותן פציעות בפעילות שהם עושים עם הוריהם בבית  (למשל הכנת חביתה/תה, שימוש בפטיש בהכנת סוכה או במספריים/סכין יפנית לקישוט, ריצה במשחק תופסת / גלגיליות / אופניים , שימוש במחט לתפירה , שימוש בשדכן וכיו"ב). 
הסיבה שיש את כל כללי ואמצעי הבטיחות היא כדי לייצר סביבה בטוחה יותר כדי שלא נצטרך להתמודד עם פציעות לא נעימות.
בפעילותינו בשנתיים האחרונות היו שלוש פציעות בסדנה והן כללו צביטה ביד מהידוק שני חלקי לגו, כויה קלה מאוד באצבע בשימוש במלחם וחתך באצבע מסרט מדידה מתקפל ("מטר") שנסגר מהר מדי. אנחנו מתחקרים כל פציעה וכל "כמעט פציעה" כדי למנוע אותן ולפתח מודעות לבטיחות. 
אנחנו מאמינים שפציעות קלות הן לחם חוקם של אילו שעושים ובונים אך משתדלים שכל המשתתפים בפעילות יחוו בעצמם כמה שפחות.